שימושיות, עיצוב ממוקד לקוח, ידידותיות, אמינות ומונחים דומים - כולם ממשפחת בולמי הנטישה. אחרי שהבאת את הגולש לאתר שלך, לאחר שעשית לשם כך לא מעט פעולות ואולי גם השקעת בכך לא מעט כסף - אתה לא ממש רוצה שהוא ימהר וינטוש את האתר שלך ואתה מאוד מעוניין שהוא ישהה בו כמה שיותר זמן.
ברשת האינטרנט, שימושיות היא אחד התנאים הראשוניים להישרדות. אתר שהנכנס אליו מתקשה למצוא את בו את מבוקשו, או שהמידע בו אינו נוח לקריאה, או שהגולש מתקשה להבין מה בדיוק מציעים לו - פירושו שרמת השימושיות של האתר נמוכה. זה אתר שיינטש על-ידי הגולשים ולא ישרוד.
כדי שהגולש לא ימהר לנטוש, וגם לא ימהר לעזוב, אלא ימצא את דרכו בקלות בנבכי האתר - הופנתה תשומת הלב בשנים האחרונות לרמת שימושיות האתר ודומיה, וכבר יש לה הגדרות, מדדים, מעבדות ואף ארגונים בינלאומיים.
תכונת השימושיות מצויה במוצרים רבים, ולא רק באתרי אינטרנט. אולם מכיוון ש"תוכן העניינים" עוסקת בכל הקשור לאפיון אתר, ניהול תכנים, עריכת תכנים ולשדרוג אתרים - יתמקד הכתוב בקטגוריה זאת במאפייני השימושיות באתרים.
ויקיפדיה מגדיר שימושיות כך: מידת הקלות בה ניתן להשתמש במוצר מסוים. לרוב מדובר במוצרים טכנולוגיים בעלי ממשק משתמש. מידת השימושיות נקבעת על פי הפשטות, היעילות והמהירות שבה מבוצעות מטלות ספציפיות במוצר. המונח נמצא בשימוש בתחום הנדסת גורמי אנוש
.
הגדרה נוספת שמתמקדת באתרי אינטרנט יכולה להיות זאת: תכונה אשר מודדת את קלות השימוש בממשקי משתמש (אפיון, עיצוב, סרגלי כלים, קישורים דינמיים, עקביות ממשק המשתמש, זרימת התוכן, אופי הניווט, צבעים ועוד).
על מידת השימושיות צריך לתת את הדעת גם בתהליך בניית האתר, בוודאי בתהליכי שדרוג של אתר קיים, וכן במהלך התאמתו לתהליכי אופטימיזציה.