תוכן העניינים - לצידך לאורך כל הרשת
יום שבת 16 בדצמבר 2017
מאמרים  |  

כל המוצרים צריכים לכלול מחקר בתהליך יצירתם – האומנם?

בכתבה שמפרסם דן סָפר באתר של Adaptive Path הוא דן בצורך להכליל מחקר בתהליך היצירה של כל טכנולוגיה או מוצר טכנולוגי חדש וטוען כי לא תמיד צריך להרוג זבוב באמצעות פיל
 

בכתבה קודמת התייחסנו לאיכות המוצרים בתחום האינטרנט, ולקושי לשכנע את השוק הישראלי לראות לטווח ארוך ולדרוש מוצרים איכותיים.

 

בכתבה שמפרסם דן סָפר באתר של Adaptive Path נוכל למצוא שוב התייחסות ליצירה של איכות, הפעם מצד הספק, יצרן המוצר. השאלה שהוא מציג עוסקת בצורך להכליל מחקר בתהליך היצירה של כל טכנולוגיה או מוצר טכנולוגי חדש.

 

ולמה בכלל לחקור? משום שכולנו רוצים לתת ללקוח שלנו מוצר שיהיה שימושי, ידידותי, בעל ערך מוסף, ייחודיי. משום שכולנו דואגים לחוויית המשתמש.

 

אבל כפי שמציין סָפר, לא תמיד צריך להרוג זבוב באמצעות פיל. פעמים קרובות מדי אנחנו נתקלים בהצעות שקיבלו לקוחות שלנו ליצירת אתר חדש או לטיפול באתר קיים או לניהול התכנים של האתר, הצעות שמכילות אלמנטים מיותרים, לא אופטימליים, שלא לומר יקרים מאוד. כאשר מציעים לארגון להיערך להקמת אתר חדש או לשדרג אתר אינטרנט שכבר ברשותו, צריך להיזהר שלא לצרוך משאבים מיותרים של העסק או הארגון, אלא להציע הצעה שתהיה גם הוגנת וגם תשתמש באמצעים הנכונים והאופטימליים להשגת המטרה. כבר דיברנו על חסרונותיהן של חסכנות היתר ושל החאפריות. בגנות ההפרזה וההגזמה נדבר כאן.

 

רבים מעמיתי, אומר דן סָפר, לא יבצעו פרויקט אלא אם יכלול מחקר שיגלה את המטרות, המוטיבציות והצרכים של המשתמש הפוטנציאלי. "אולם ברבים מהפרויקטים שניהלתי לאחרונה", הוא ממשיך וטוען, "לא ביצעתי שום מחקר. בסופו של דבר מה שקובע הוא לא תיאור מפורט של צורכי הלקוח במחקר המקדים, אלא אם המוצר מוצלח או לא".

 

הרבה תוכניות פיתוח בנויות על מוצרים קיימים, עובדים ומצליחים, לכן האם גם בבואנו לתכנן תוספת חדשה לאתר קיים, צריך לבצע מחקר שלם? התשובה היא, כנראה שלא.

 

מה כן? במקרים רבים צריך להציע ללקוח לסמוך על הניסיון שלנו, על מידת המקצועיות שלנו, לסמוך "על הבטן" ולאו דווקא על תוצאות של ניתוח מורכב ומיותר לעתים. "עבודת בטן" טובה, רעיון טוב שקופץ לראש, כמו בקסם, הם חלקים קריטיים של כל פרויקט. כשלקוח שוכר שירותיו של מומחה בתחום הקמת אתרים הוא עושה זאת משום שהוא סומך על איש המקצוע שיידע מניסיונו מה עובד ומה לא עובד. ואת זה אנחנו, אנשי המקצוע, אמורים לדעת גם ללא עזרתו של מחקר ארוך ויקר, אלא מתוך הידע שלנו, הניסיון שלנו, האינטואיציה שלנו, הטעם שלנו וההבנה שלנו בתחום.

 

מחקר יכול להיות מצד אחד כלי יעיל, אך מצד שני גם בזבוז זמן וכסף. בונה אתרים הוא בונה אתרים, לא חוקר. גם במקרה שיבצע מחקר טוב, הוא בוודאי יוציא על כך הרבה זמן וכסף – אשר אין שום ודאות שיחזרו ללקוח בכל דרך שהיא.

 

בהמשך הכתבה מציע סָפר רשימה של שמונה מקרים בהם אכן היה מציע לערוך מחקר בהיקף זה או אחר, לפני ביצוע פרויקט, והוא מסכם את מאמרו במילים הבאות:


"תפסיקו לחשוב על מחקר כעל הכרח, אלא כעל כלי שימושי, והשתמשו בו על פי השכל הישר, על פי הצורך".

 

אינני באה לסתור את דברי בכתבה הקודמת, בגנות החאפריות, אלא להציע, כמו בכל דבר בחיים, מידה של איזון ומינון נכון לכל לקוח, על פי צרכיו.

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
כל הזכויות שמורות לתוכן העניינים בע"מ עיצוב אתרים על-ידי i-mark